זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם (כד ט)
האם זכירה זו היא ככל מצוות עשה שבתורה או שמא היא רק סיפור ו"עיצה טובה"?
הרמב"ן מונה ציווי זה כשאר מצוות עשה של התורה, בדיוק כמו מצוות זכירת יום השבת, מצוות זכירת עמלק ושאר מצוות עשה שבתורה.
וממשיך ומבאר שמצווה זו היא אזהרה שלא לדבר לשון […]
כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים (כב ו).
פרשת כי תצא מלאה במצוות, אחת מן המצוות היא מצוות שילוח הקן.
מצווה זו נדירה מאוד כיוון שרק בתנאים מסוימים אפשר לקיימה, והשכר עליה מרובה מאוד- אריכות ימים.
במקרה בו […]
ו. עשרת ימי תשובה
גרסינן בגמרא ראש השנה (יח א): אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב מניין לגזר דין של צבור שאינו נחתם, אינו נחתם והכתיב "נכתם עונך לפני"? אלא אף על גב שנחתם נקרע, שנאמר "כה' אלהינו בכל קראנו אליו". והכתיב "דרשו ה' בהמצאו? התם ביחיד הכא בצבור. ביחיד אימת? אמר רבה בר אבוה: […]
א. הוידוי והתשובה
הגדרה – המילה תשובה כפשוטה היא חזרה, שיבה מהדרך הרעה לדרך טובה. משמעות נוספת למילה תשובה היא "סגירת מעגל", כמ"ש אצל שמואל "ותשובתו הרמתה" (שמואל א, ז יז. פירש המצודות: אחר סבובו, שב לרמה, כי שם היה ביתו). וכן נאמר בדוד "לתשובת השנה" (שמואל ב, יא א. פירש מצודות: בעת תשובת השמש אל […]
פרשת עגלה ערופה
ביאור המצווה וטעמה עפ"י הסוד
וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה {שָׁפְכוּ} אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ (כא ז).
הנושא האחרון של פרשתנו היא פרשת עגלה ערופה.
הפרשה עוסקת במצב שנמצא הרוג במקום שמם ולא נודע מי הרגו, אז מגיעים שלושה מבית הדין הגדול בירושלים ומודדים את המרחק מהחלל לעיר הקרובה, לאחר שמצאו מהי העיר הקרובה […]
וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם (יז יח).
בדרך כלל מלך בראשית כהונתו מבצע פעולות לביסוס מעמדו ומלכותו: הן בחיסולי מתנגדי המשטר, הן בהוצאות ראוותניות בבניית ארמונות, הן ב"קניית" אנשי שלומו בעלי התפקידים החיוניים, משטרה צבא, וכו'.
לא כן המלך היהודי ראשית ביסוס מלכותו היא התורה שנאמר […]
"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר"
על המילה "ואתחנן" מפרש רש"י: אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם, אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם, לפי שאמר לו וחנותי את אשר אחון, אמר לו בלשון ואתחנן. דבר אחר: זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה כדאיתא בספרי. […]